מודל באקו

מתודולוגיה

מרחק חברתי: שני שלבים

ברומטר הקווקז של CRRC שאל באזרבייג׳ן שתי שאלות המהוות שלבים בסולם מרחק חברתי. הניסוח מצוטט כלשונו מספר הקודים.

• BUSINJEW

  ‏„האם היית מאשר או לא מאשר שאנשים מבני עמך יעשו עסקים עם יהודים?”

• MARWJEW

  ‏„האם היית מאשר או לא מאשר שנשים מבנות עמך יינשאו ליהודים?”

מה נראה בנתונים

האוכלוסייה היהודית בבאקו, לפי מפקדים

סדרת המפקדים 1897–1989 והערכה אחת ל-1994. הנתונים מובאים כפי שהאנציקלופדיה היהודית הקצרה מוסרת אותם.

ג׳והורי: מה איננו יודעים

הערכות שפורסמו למספר הדוברים נבדלות ביותר מפי שלושה. להלן לא מגמה אלא פיזור: כל נקודה מסומנת בשם המפרסם ובשנת הבסיס.

מה מתועד באמינות על השפה

1. 1908–1909
   ‏הספרים הראשונים בג'והורי

   ‏מופיעים שני הספרים הראשונים: „מתלב סייניגו” (תרגום החוברת הרוסית של יוסף ספיר „ציונות”, 1903) וסידור „קול תפילה” עם תרגום מקביל לג'והורי מאת אסף פינחסוב (1884–1920).

2. 1915–1916
   ‏העיתון הראשון — בבאקו

   ‏בבאקו מופיעים כמה גיליונות של העיתון הראשון בג'והורי. משנת 1927 עובר מרכז ההוצאה לאור בשפה לדאגסטן, ודיאלקט דרבנט — ולא זה של קובה — הופך לבסיס הנורמה הספרותית.

3. 1929
   ‏המעבר לאלפבית הלטיני

   ‏מתקבלת ההחלטה להעביר את הכתב מהאלפבית העברי ללטיני. עד אז נכתב הג'והורי באותיות עבריות בכתב רהוט למחצה.

4. 1938
   ‏הקירילי מחליף את הלטיני

   ‏הקירילי מחליף את הלטיני — שינוי הכתב השני בתוך תשע שנים. באותה שנה הכריזה חוקת הרפובליקה האוטונומית של דאגסטן על הטאטית (למעשה ג'והורי) כאחת מעשר השפות הרשמיות של הרפובליקה.

5. 1950-е
   ‏המעבר לרוסית

   ‏לפי מחקריו של מ' זנד, כבר בשנות ה-50 רבים מיהודי ההרים שלטו הן בג'והורי הן ברוסית, או ידעו את שפת הקהילה כשפה שנייה בלבד. לא היו בתי ספר שלימדו בג'והורי ולא היה במה לגשר על הפער; הדור הבא הוליד מחצי-דוברים רבים — המבינים אך כמעט שאינם מדברים.

6. 2010
   ‏אטלס אונסק„ו — ומחלוקת על הניסוח

   ‏אטלס שפות העולם בסכנה כולל את הג'והורי. כיצד בדיוק — המקורות מדווחים אחרת: ויקיפדיה כותבת „בסכנה מובהקת”, Jewish Language Project כותב פשוט „בסכנה” ומוסיף הערכה משלו שברוב המקומות המצב בין מובהקת לחמורה. היוצא מן הכלל הוא קירמיזי קסבה שליד קובה, שאותו עמוד מדרג „פגיעה” משום שהשפה עדיין עוברת שם מהורים לילדים.

מה יש לבדוק בהמשך

הרשימה עשויה ממסמכים ומאגרים מסוימים שעבודה זו לא הגיעה אליהם. היא התוצאה העיקרית של המדור.

1. 1

   ‏נתוני המפקדים הסובייטיים 1926–1989 על שפת האם של הטאטים ויהודי ההרים באזרבייג'ן. זו הסדרה היחידה שממנה אפשר לבנות מגמה בין-דורית אמיתית; היא קיימת בארכיונים ונעדרת מכל מקור משני שנבדק.

2. 2

   ‏דוחות המתודולוגיה של CRRC לגלי 2011 ו-2012 — בלעדיהם אי אפשר לפרש את הקפיצה בשלב העסקי.

3. 3

   ‏הרשומה של בית הכנסת הכוראלי הגדול בבאקו במאגר המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים: היא מכילה שדות קטלוג שאינם באף מקור הזמין לנו ואמורה להכריע את המחלוקת על מועד הבנייה. היא אינה נגישה מסביבתנו.

4. 4

   ‏עבודותיהם האתנוגרפיות של י„ש אניסימוב ושל ליה מיקדש-שמאילוב על חיי היומיום של יהודי ההרים בקווקז — יש לבדוק מולן את כל מדור המטבח, הנשען כיום על אתרי בישול.